לא סוחב

מאמר כ' – לא סוחב

כמה כיף לכתוב על אימונים שעבדו נהדר בדיוק ע"פ התוכנית. לתת ניתוח מעמיק ולצרף גרפים מאירי עיניים, פשוט נפלא. לא כך הוא המצב היום.

הבוקר יצאתי לאימון שחלקו העיקרי מורכב מחמישה מקטעים של 1500 מ' כאשר 1200 מ' ראשונים על קצב 3:50 ו300 מ' אחרונים על 3:35. לא קל אבל לא בשמים.

הרגשתי לא טוב הבוקר. לא חולה אבל חלש. יצאתי לאימון בשעה רבע ל – 6 בבוקר. הגוף פשוט לא סחב. החימום הרגיש מקרטע והמקטע הראשון היה מזעזע. קשה בתחושה וגרוע בזמנים.

מה עושים?

עברו הרבה מחשבות על עצירת האימון. הרגשתי שהגוף לא איתי אבל כן איטי. בכלל בחיים, מה עושים כשלא סוחבים? אתה מתכונן למבחן ומרגיש תקוע, עובד על פרויקט ומרגיש מקרטע. מה הדבר הנכון לעשות?!

ראשית נאמר, לפעמים נכון לעצור. לפעמים הגוף או החיים מסמנים לנו שיש חובה לעצור ולשנות כיוון. אבל חשוב לא למהר לעצור, לבטל או לדחות כי אם בחרנו ללכת בקו מסוים אז כנראה יש סיבה ואסור לתת לכל קושי לערער אותנו.

החלטתי לעשות עוד מקטע. אמרתי לעצמי שאחרי כל מקטע אחליט על ההמשך. נשמע לא חכם, אני יודע. למה נראה לך שאחרי מקטע שאתה מת מעייפות, תוכל לקבל החלטה נכונה???

יש תחבולות שחשוב להכיר. ראשית, המחשבה על עוד 4 מקטעים הייתה מעמיסה הרבה יותר על הראש מאשר מקטע אחד.

דבר נוסף, חשוב לייצר מחשבה חיובית ולסלק מחשבות שליליות. חשיבה חיובית תשפר ביצוע ב – 40 אחוז ביחס לביצוע עם מחשבה שלילית. שדרים שליליים מהמוח מפרישים הורמון הנקרא קורטיזול המוריד את היכולות והביצועים בעשרים אחוז. מאידך, חשיבה חיובית יוצרת הפרשת הורמונים המשפרים ביצוע בעשרים אחוז.

עוד יש לומר שלעצור אימון או כל דבר באמצע זו ברירת מחדל ועדיף להימנע. עדיף לסמן בוצע מאשר לסמן לא בוצע. גם אם הביצוע הוא לא מאה, עדיין בוצע.

לבסוף נדגיש שאנו לא מתעלמים מהמצב והתחושה. יצאתי למקטע השני, היה יותר טוב, וכך גם בשלישי, אך עדיין לא מאה, אז השלמתי עם זה שלא אעמוד ביעדי האימון מבחינת זמנים אבל כן אהיה קרוב וכן אסמן בוצע. האימון הושלם, היה קשה.

מה היה קורה אם הייתי מתעקש לעמוד בקצבים שהייתי אמור לבצע? פשוט מאד, הייתי עושה נזק ומכניס את עצמי לבור פזיולוגי (על זה נכתוב בהמשך). אם תלמדו למבחן כאשר הראש כואב והגוף עייף, גם לא תזכרו כלום וגם תייצרו טראומה. עדיף ללמוד פחות אבל יעיל.

אז הנה האימון, כמו שאתם יכולים לראות, הביצוע (כחול) נמוך מהתכנון (לבן) אבל המשימה הושלמה מבלי לייצר נזקים:

 

נשתדל לכוון גבוה ולפעול לעבר מטרותינו, ובמקביל נהייה קשובים תמיד לקולות העולים מתוך המפגש עם המציאות. הקשר אל החלום והשמים חייב להיות מחובר אל הקרקע תוך למידה, הקשבה ושיפור מתמיד.

צאו לתקוף