כאן ועכשיו
כולנו מכירים את המנגנון האנושי שמאד יודע לצפות לדבר הבא, מלא באופטימיות וסקרנות. איך זה הרגיש לפני כיתה א'? לפני מעבר לחטיבת ביניים? לפני מעבר לישיבה התיכונית? לפני הישיבה? לפני הגיוס לצה"ל? לפני החתונה? לפני הלידה?
ציפייה גדולה מלווה באופטימיות התחלפו מהר מאד בפסימיות ותחושת מיצוי הרבה יותר מהר מהצפוי. זה קורה לכולם, כך אנו בנויים. לפני הדבר נחוש אופטימיות, תו"כ נחוש פסימיות ואכזבה.
יש לתכונות האנושיות הללו תפקיד חשוב שלא נכנס אליו כאן. נדבר על כאן ועכשיו. אך תחילה, סיפור מיום שישי האחרון…
ביום שישי זינקנו למרוץ 10 ק"מ בעיר חדרה. חיכיתי למרוץ הזה זמן רב, המטרה הייתה 39:15. אחרי כמה חדשים של אימונים הגיע הזמן לתת בראש!
המרוץ היה טוב, הקצב ע"פ תכנון, התחושה הייתה מצוינת. בקילומטר השישי קרה דבר מעניין. ראיתי שהזמן ע"פ תכנון, ראיתי שאני מרגיש מצוין, הדופק היה יחסית נמוך. בדיוק אז קיוויתי ממש שהמרוץ יסתיים כבר ואהיה אחריי. הנה אני בדרך להשגת היעד, רק שהכול יעבור בשלום…
ושם בדיוק נפל האסימון. נעל בית שכמותך!!! מגבון לח עלוב!!! ילד כאפות מהותי!!!
בשביל זה חיכית כ"כ הרבה זמן? בשביל זה התאמנת כ"כ קשה??? כדי שבזמן הביצוע תחכה לדבר הבא? רק להיות אחריי?!?!
שם תפסתי את עצמי ואמרתי לעצמי: לא!!! אני רוצה לחוות את הרגע! להתמסר! להיבלע! להרגיש את הקב"ה כמו שרק רץ למרחקים ארוכים יכול להרגיש! לא רוצה להיות אחרי, שלא ייגמר! אני רוצה כאן ועכשיו!!!
כך היה, קיבלתי החלטה ליהנות מהנוף, מהאווירה, מהסבל, מההרמוניה. נבלעתי אל תוך הרגע, אל תוך הסיטואציה. נהניתי! וגם סבלתי, ונהניתי גם מזה. היה מטורף! לא נרגעתי אחרי המרוץ כל היום מהאנרגיות הטובות.

בשני הקילומטרים האחרונים עקפתי לא מעט אנשים, ממש רציתי לעודד כל אחד שעקפתי אך ידעתי שזה יהיה תירוץ עבורי להוריד קצב אז רק שלחתי לו אנרגיות טובות וקיוויתי בשבילו שיצליח להחזיק איתי.
התוצאה הייתה 10 ק"מ ב39:06, 9 שניות יותר טוב ממה שציפיתי. המרוץ עצמו היה 10 ק"מ ועוד 110 מ' והתוצאה הרשמית הייתה 39:27. אבל שוב תוצאה זה לא מה שיגדיר אותנו, תוצאה היא מראה אמינה לדרך שעשינו, האם הייתה מדויקת לנו או צריכה שיפורים.
מה זה כאן ועכשיו? אנו רגילים בתרבות הקדמה שכל דבר ש"בא לי", יקרה כאן ועכשיו. כל חשק, כל סיפוק, כל טעם. היכולת של האדם המודרני לדחות סיפוקים היא עלובה. אני רוצה כאן ועכשיו!
בעומק, כאן ועכשיו אומר לחוות את הרגע, להתמסר. לא לפספס את היכולת לתת 100 אחוז כאן ועכשיו. לא לברוח לריגוש הבא, להתפוצץ על הפעולה הנוכחית! לא לתרץ את הבינוניות הנוכחית שלי עכשיו בזה שאחר כך יבוא משהו אחר.
כאן ועכשיו של האדם המאמין המתאמן והמאומן זה לתת את כל כולי ממש כאן וממש עכשיו.
צאו לתקוף! אוהבים אתכם כן ועכשיו! צוות זינוק בעליה.