ניתוח פיזיולוגי של מרוץ
הבוקר לקחתי חלק במרוץ נס ציונה למרחק של 10 ק"מ. במאמר הבא אתייחס להיבטים מנטאליים ולתובנות רבות מהמרוץ. במאמר זה נתייחס באופן מקצועי, כיצד מחלקים כוח בצורה נכונה וכיצד ניתן להוציא את המיטב מעצמך.
"תתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט תגביר". אין שקר גדול מזה! זה לא עובד! אם תתחיל הכי מהר שלך, אז אחרי 300 מ' אתה תעצור, לא משנה מי אתה.
בתחילת השלמת קורס קצינים ביצענו ריצת 2000 מ' באצטדיון אתלטיקה של וינגייט. כל סיבוב 400 מ'. כולנו כמובן פתחנו מהר. גם התרגשנו, גם רצינו להוכיח את עצמנו וגם חשבנו שנצליח להחזיק את הקצב כי "הכל בראש". לכולם היה קשה, כולם סבלו, כל אחד עשה מה שיכל.
המדריכים מדדו לנו זמן כל סיבוב, כלומר נדגמו עבור כל אחד 5 זמנים. אחרי התאוששות ישבנו בכיתות כדי לנתח את ההתנהלות שלנו בריצה. מדהים היה לראות של
כולם היה את אותו הגרף של התחלה מהירה, דעיכה ולבסוף שיפור. הגרף של כולם נראה כמו קשת בענן.
ואז גילו לנו סוד גדול! סבלנו יותר כדי לעשות תוצאה פחות טובה. אם היינו מתחילים לאט יותר כך שניתן לשמור על הקצב לאורך כל הריצה ואף יותר מזה – שהקילומטר השני יהיה מהיר מעט מהראשון אז היינו עושים תוצאות יותר טובות בפחות סבל!!!
מה הסוד למדידה יעילה???
בעוד פחות מחודש נצא ב"זינוק בעליה" למדידת 5000. איך אוציא את המיטב מעצמי? לתת 100 אחוז זה לא מספיק, בנוסף אנו רוצים גם להוציא מעצמנו 100 אחוז!
שימו לב, במרוץ הבוקר פתחתי בקצב שידעתי שהוא בר השגה עבורי. לא ספרתי כמה אנשים לפניי, זה לא השלב להתעסק בזה, מה שמשנה בהתחלה זה לא לעשות שטויות שתשלם עליהם ביוקר בסוף.
אחרי 5 ד' של ריצה, פתאום מישהו עקף אותי ורץ בקצב מאד מהיר, עברה לי מחשבה לנסות להדבק אליו, אבל ידעתי שזה יעלה לי ביוקר בהמשך, אז שכחתי ממנו. מסתבר שהוא סיים ראשון בפער די גדול ופשוט התחיל את הריצה 20 שניות אחרי כולם כדי לעשות לעצמו תחרות מעניינת.
אני באופן אישי הרגשתי טוב מאד לאורך כל הריצה, הצלחתי לעקוף די הרבה ואפילו סיימתי עשירי (שזה לא באמת משנה). התוצאה הפתיעה אותי לטובה וזה קרה הרבה בזכות עבודה נכונה. ודאי שהיה קשה מאד, אך גם היה יעיל וזה גם חשוב.
שימו לב בגרף הבא לקצב לאורך כל הריצה:
בכחול זה הקצב בפועל. אין שינויים גדולים מדי בין הזמנים לכל קילומטר (והמעט שיש זה כי היו עליות וירידות). זה מה שאפשר להישאר חזק לאורך כל הדרך.
בגרף הבא שימו לב לכך שהדופק כל הזמן עולה (כי עייפות מצטברת), אך במתינות ובאופן נשלט:
אם הייתי מתחיל מהר יותר, הדופק היה גבוה יותר והייתי מגיע למצב של עייפות מוגזמת בשלב מוקדם, מה שהיה פוגע בתוצאה.
אז מה המסר מכל זה???
אם רוצים תוצאות בחיים, צריך לדעת ששלב המבחן או התחרות הוא חשוב, אבל
הכי פחות חשוב מבין כלל מרכיבי ההצלחה. בשלב המבחן או התחרות, מה שיש לך – יש לך, לא יקרו ניסים, לא יהיו קסמים, כל מה שאתה צריך לעשות זה להתנהל נכון.
אבל!!! הדרך אל המבחן או התחרות היא זו שתקבע איך תהיה התחרות. התמדה, מסירות, השקעה והרבה כוח רצון
באימונים יביאו אותך יותר מוכן לשלב הבא.
התמקדו בדרך, התמקדו בלגלות דברים חדשים על עצמכם, תרגלו את התרגילים המנטאליים שאתם מקבלים, תחלמו, תפעלו – תתקדמו!!!
אוהבים! צוות זינוק בעליה.
